<h1>תשובות ופסקים לחכמי אשכנז וצרפת סימן א'</h1>
<h2>דף ז.</h2>
ומה שאנו אוכלים החלב והגבינות, על דבר כיוצא בו היתה תשובתינו על שאילה זו. תודיעני ראיה על מקום שהקצבים אומ' רוב בהמות טריפו', אם חלב של אותו מקום מותר. תשובה אורו עיניי בראותי כתבך קרו' מו' ה"ר יהוד' החסיד נר ישר' ידעתי שמרוב חיבה יתירה בדקתני, לדון לפניך על החלב, היה לך לבודקיני, על הבשר אפי' כשנבדקה הבהמה ונמצא' כשירה מי הכשירה, הואיל ורובן טריפו' נמצאת בהמה זו נולדה מן הטריפ'. ואפי' למ"ד [נ"ח ע"א] זה וזה גורם מותר, הכא גם זכר גם נקיבה שנולדה זו מהם היו בחזקת טריפו', הרי נולדה מן הטריפה ועיבורה מן הטריפה, אלא סמכינן אמסקנ' דשמעתי' דפסיק הילכת' [שם] בזכר עד י"ב חדש ובנקבה כל שאינה יולדת, ולא משכחת לה אלא בעיבורה ולבסוף נטרפה. ופלוגת' דר' אליעז' ור' יהוש' בעובר ירך אמו הוא וקיימ' לן כר' יהוש' דאמ' עובר לאו ירך אמו ומכשרינ' אפי' טריפה ודאי, וכ"ש שלא נחשוש לטרפות הזכר, דליכא אלא חד גורם. ואם רואה מורי רוב נקבות מתעברות ויולדות וחוזרות ומתעברות ויולדות, ורוב זכרים חיים כמה שנים, הרי עומדות בחזקת כשרות עד שעת העיבור, ורוב בהמות אינן חולבות אלא א"כ יולדות, ואם לא ראינו בהן משעת העיבור ואילך שום ריעות' במה נוציאנה מחזקת כשרות.
<h2>דף לט.</h2>
ניטלה (ה)כוליא ולא נשתייר כ"א כוליא אחת כשיר', מדתנ' בת"כ [ויקרא פרשתא י"ד, ז'] ואת שני הכליות פרט לבעלת אחת מדאיצטריך למעוטי גבי גבוה, הא לגבי הדיוט שרי, כן הוא בהל' גדו'.
<h2>דף מ.</h2>
[חולין נ"ח ע"ב] תנן התם בעל חמש רגלים או שאין לו אלא שלש הרי זה בעל מום, ואמ' רב כהנא אלא חיסור ויתור ביד אבל ברגל טריפ' הוי, מאי טעמ' כל יתר כנטול דמי, פי' ביד למטה מן הארכובה, דומה כאילו נחתך הרגל למטה מן הארכובה וכאילו נחתכה אותה רכובה שזה יוצא הימנה, ודוק' שהייתור יש בו עצמות וגידין, כמו אותו רגל שברייתו בכך, אבל תלתולית בשר שהיה יוצא מן הרגל, נראה דאין בכך כלום. והאי דמפליג בין יד לרגל, דוק' למטה מן הארכובה אבל למעלה מן הארכובה אין חילוק בין יד לרגל דתרוייהו טריפ'. ובהקומץ רבה [ל"ז ע"א] אמ' ההוא ינוקא דאיתיליד בתרי רישי אמ' כמה בעינא למיתב לכהן וכו', ואקשי עלה מדתני רמי בר חמא אך פדה תפדה את בכור שומע אני אפי' נטרף בתוך ל', אלמ' דקרי ליה טריפ', וטעמ' כל יתיר כנטול דמי. וכן יתרת דריאה נמי [מ"ז ע"א], דלא קיימ' בדרא דאונא דלאו אורחה בהכי אמרי' כל יתר כנטול דמי, אבל בדרא דאוני, אורחה הריאה בהכי, כדאמ' ההוא גובתא דאישתכח מבי כסי להובלילא, אבל מבי כסי לכרסא אמ' דלאו אורחיה בהכי וטריפ'. וכן שני בני מיעיים שיוצאין מן הבהמה כאחת שהיא טריפ', פר"ש דאית לה תרתי הדורי דכנתא ושניהן יוצאין מן הקיבה זה בראשה וזה באמצעה, וכנגדו בעוף כשיר' דזימנין הכי הוי, בד"א שיוצאין משני מקומות אבל יוצאין ממקום אחד וכלין עד כאצבע כשירה, פי' ממקום אחד סמוכין זה לזה וכלין עד כאצבע וחוזרי' ומתחברין בתוך רוח כאצבע, פליגן בה רב רחומי' ור' יוסי חד אמ' הוא דהדרי ערבי וחד אמ' אע"ג דלא הדרי ערבי, ולמ"ד אע"ג דלא הדרי ערבי מאי כלין עד כאצבע, כלין מלמטה, פי' סמוך לנקב הריעי מתחברין כדי שיהא הריעי יוצא ממקום אחד, ועבדי' לחומר' והוא דהדרי ערבי. ההיא חיותא דאישתכח בה תרתי סני דיביה, אתיוה לקמ' דרבי' וטרפ' מדרב הונא כל יתר כנטול דמי, ואישפכי להדדי כשירה.
